האם אני אחתן זוגות בתוך המרחב של ההלכה כפי שהיא מעוצבת היום או מחוץ למרחב זה? כיצד ארצה שילדיי יתחתנו? כיצד אני הייתי מתחתנת היום? מה נכון יותר ומה יהיה ה"קו השיווקי" שלי בתוך כל זה?
אני מחוברת, מעריכה וניגשת להלכה ביראת כבוד. כמות הלימוד הנדרשת כדי להקיף את השתלשלות ההלכה, את המקורות השונים, את המחלוקות ואת הפסיקות לאורך הדורות היא עצומה. ההלכה היא יקרה בעיניי, היא מחזיקה מסורת שמעגנת אותנו בתוך סיפור יהודי ונותנת לנו הקשר שהוא הרבה מעבר אלינו. אני מרגישה שיש לי המון מה לתת לזוגות שבוחרים להתחתן הלכתית ושיש מרחב עצום בתוך ההלכה שאפשר לנוע בו..
"ההלכה היא הולכת"- משפט ששמעתי פעמים רבות בחינוך הדתי שבתוכו גדלתי, המטרה של התורה שבע"פ היא להביא ולהתאים את העקרונות לתוך המציאות המשתנה.. רק שבפועל, מאז ימי החילון והאמנציפציה ו"החדש אסור מהתורה", ועוד יותר לאחר המהפכה הציונית ושינוי כל הפרדיגמה של מטרת שמירת ההלכה והעברתה מדור לדור, ההלכה כבר לא כלכך הולכת אלא יותר עומדת במקום. (וזה עוד לפני שדיברנו על בעיית העגונות וההתעקשות של הרבנות לא לקבל את הסכמי הקדם נישואין, אבל זה בפוסט אחר..)
אני מאמינה בהתחדשות של בית המדרש הישראלי וביכולת שלו להביא לגאולה ולהתחדשות של ההלכה, להחזיר אותה למקום שבו היא צריכה להיות, וזה לא מה שקורה במרחב האורתודוקסי.. אני מרגישה שיש לי המון מה לתת לזוגות שנמצאים במקום מחדש, יוצר, שרוצים טקס לא הלכתי שמבטא בצורה אותנטית את מי שהם ומה שהם מאמינים בו מתוך הקשר למסורת היהודית..
אז אני נמצאת בתפר, ואני לעצמי גם לא תמיד הכי ברורה בעולם… ללא תשובות מוחלטות לשאלות שלי ועם הרבה ציפייה לאן המסע הזה יוביל אותי. אני מאמינה שיש עוד הרבה איתי בתפר הזה, וגם שביכולת להיות בו יש הרבה כוח וגם רפואה