בימים שבין יוה"כ לסוכות, לפני ה-7.10 השנה, כשעוד היינו בעולם אחר… זכיתי לחתן את הודיה ושניר.
בתוך ההתרגשות והשמחה תחושה אחת מאוד חזקה האירה לי- הגעתי לחתונה הזו לא כאורחת, לא כספקית, אלא מתוך קשר מאוד מאוד קרוב שנוצר עם החתן והכלה בתהליך שעשינו יחד לפני החתונה. הלימוד המשותף, ההעמקה בזוגיות המיוחדת שלהם, ליווי ההתלבטויות והבחירות שלהם לאורך הדרך יצרו בינינו תחושת קרבה ואהבה, עד כדי שהרגשתי ממש גאה בהם על החופה שהם יצרו לעצמם תוך איזון בין החלומות שלהם ובין הקשבה לרצונות של המשפחה..
במילותיו של שניר החתן מתוך דברים שכתב לי אחרי החופה-
גילה קודם כל היה מקסים ממש, ההנחיה שלך והקול שהבאת איתך והדברים שדיברת עליהם בחופה היו ממש מדויקים ונכונים. אני חושב שאחרי כל המסע הזה בדרך לבניית החופה, אני ממש מרגיש שהצלחנו במשימה וכל זה לא היה קורה בלעדייך, יחד עם הלימוד והעמקה בנושא שהיה מאוד חשוב לנו ולי באופן אישי לחקור ולשאול ולא לגשת כמו שרבים הולכים בלי ידיעה מעבר.. וכמובן זה לא היה קורה בלי החיבור הבין אישי שהיווה מרכיב חשוב ומרכזי בפתיחות ובתהליך. אני ממש מרגיש שזכינו בחופה שרצינו, הרגשתי באופן אישי מאוד נעים בנוכחות שלך לצידנו ושהדבר היה טבעי ממש. התגובות מכל המשפחה והחברים היו מקסימות וחיוביות בלבד. כולם התרגשו והיה צריך רק להתבונן תוך כדי החופה על הקרובים אלינו שהיו עם דמעות בעיניים כדי לדעת שהצלחנו לגעת ברבים בקהל. מאחל לך להמשיך לעשות את הדבר הזה עוד שנים רבות, שתצליחי לגעת בעוד זוגות רבים כמחתנת בדרך שאת מאמינה בה!
בתמונה- אני והודיה בטקס חתימה על הכתובה